על שימת כוונות והגשמת חלומות – חלק 1 – הקרקע שמאפשרת לחלום

מה התמונה הזו אומרת לך?

עבורי היא מסמלת חלום שהגשמתי

החלום הזה מתחיל כשנה קודם, בקיץ 2022 בשעות האחרונות שלי בטרק הרי הירח באוגנדה, עת שאני צועדת מטה ביער שופע וקסום, תשושה אחרי 7 ימים גדושים, מאתגרים עד מאוד ועוצרי נשימה בכל מובן - יופיו ועוצמתו של הטבע וגם המחסור בחמצן ☺

וככה בהליכה מדידטיבית ושקטה שהזדמנה לי, אני ותודעתי, שעה שהתרחקתי מיתר הקבוצה ובשדה הראייה שלי נותר רק הפורטר שסחב את התיק שלי, ההשראה והתקשור עם האני העליון שלי נפתחו לרווחה.

את מי שהיום בנזוגי, הכרתי בתחילת הטרק, על תקן אחד המדריכים בצוות. כבר ביום הראשון כשהגענו למחנה הוא פצח איתי בשיחה ומשם נוצר חיבור חברי מיידי ובלתי מוסבר. נהייתה לנו מסורת בערבים במחנה. אחרי שכולם מסיימים את ארוחת הערב, מקבלים את התדריך לגבי יום המחרת ופורשים למיטות רצוצים, אני והוא נשארים לשבת ולדבר.

אני זוכרת את העיניים שלי מחפשות אותו במהלך הטיפוסים הארוכים במעלה ההרים, כשלא מעט מהזמן היה נותר מאחור עם אלו שהתקשו בהליכה לתמוך בהם, או אי שם מקדימה מקפץ בקלילות בין המצוקים, 'או! הנה המעיל הירוק מבצבץ באופק' ובלי משים משהו נרגע בי. זוכרת את הרגעים בהם המעיל הירוק הסתובב או הקפוצ'ון התרומם, בהם הוא הישיר מבט חזרה וזהו, אמרנו את שלנו, בדרך שלנו. מעל מרחבי זמן, מיקום ושפה. היה ממש כיף שיש לי את הבאדי שלי בטרק, מישהו שמעשיר את החוויה ההרפתקנית במובן החברתי. לרגע לא דמיינתי שאנחנו משהו מעבר לשותפים למסע.

הסתבר שצדקתי, רק שבאותה נקודת זמן, טרם הבנתי על איזה מסע מדובר.

על המסע הזוגי-נשמתי שלנו כנראה ארחיב בהזדמנות אחרת.

המשך בחלקים הבאים