על שימת כוונות והגשמת חלומות – חלק 3 – מפגש עם המציאות למול התעלות

כשהגעתי למטה בסוף המסלול, משהו בקסם פג, כאילו היציאה מהיער והחזרה לשהות בין האנשים, כיבתה את הלהבה הרוחנית הקטנה שהתאמצה לבעור. לא ראיתי את זה מתאפשר, לא קבלתי הזדמנות לממש את התוכנית הרעועה שלי שהיתה תלויה ביותר מידי גורמים שאינם בשליטתי. כך אפיסת הכוחות שבגוף, עשתה יד אחת עם הויתור והשחרור שבלב. החלום הזה לא יתגשם עכשיו, זה לא קורה היום. אולי מתישהו..

למחרת דרכינו נפרדנו ושבוע אח"כ כבר נחתתי בארץ. והחלום? בלית ברירה אוכסן במעמקי הלב.

חזרתי לאוגנדה במאי 2023, הפעם לא כתיירת שבאה לראות עולם, אלא כבת זוג שבאה לרקום עולם. באחד הימים, תכננו אני ובן זוגי לצאת לפוטושוט הראשון שלנו, עלינו על האופנוע-מונית שיש להם פה, כשגשם שוטף בחוץ ונראה שאין סיבה כלל לצאת מהבית, בטח שלא לשלוף מהתיק מצלמה ולסכן את הציוד היקר. הוא עוד הציע לחכות שנצא כהגשם יפסק, אבל אני חייכתי בידיעה רגועה ואמרתי שאני חווה את האל לצידי, ומרגישה שיהיה בסדר. הוספתי שהתייעצתי עם ההדרכות הגבוהות בימים שקודם וקבלתי את המסר שזה הזמן הנכון להגשים את החלום שלי.

הערת ביניים, כשאני מקבלת מסרים ברורים מגבוה, אני לא מתעלמת מהם, אני מקשיבה ומיישמת, גם כשזה הכי כואב לי, באמון מלא שיש מי שיודע יותר ממני ואוהב אותי יותר משאוכל לתפוס בתפיסה ארצית. בעיני אמון זה אחד הדברים הכי חשובים בבניית והעמקת מערכת יחסים, וגיליתי שזה כך גם במערכת יחסים רוחנית.

על מה שקרה בהמשך היום הזה, בחלקים הבאים