על שימת כוונות והגשמת חלומות – חלק 4 – הגשמה ובריאת מציאות

בדרך לאתר שבן זוגי בחר עבורנו, הגשם כבר פסק ולא התחדש שוב. למרות שקמנו לפני הזריחה כדי להגיע בשעה שנחשבית מיטבית עבור תאורה טבעית לצילום, התעכבנו בהמתנה להפסקת הגשם והגענו כשהשעה המיוחלת הזו כבר תמה. והַ פְ לֵ א וָפֶלֶא זכינו לשמיים אפרוריים וצל בתוך החורש, שמאפשרים ומדמים את אותה תאורה מיוחלת גם בשעות הבוקר המאוחרות.

החוויה הזו של הפוטושוט המשותף הראשון שלנו יחד, אני כצלמת ובמאית והוא כדוגמן ועוזר הפקה וגם בוא

נקרא לילד בשמו - מוכן לזרום עם כל גחמה והוראת בימוי שלי לטובת הצילומים והפריים המיוחל, היתה פשוט התרוממות רוח אדירה מההתחלה ועד הסוף.

אגב משהו קטן שלמדתי והולכת ליישם גם בעתיד – כשהולכת לצלם מישהו/י שלא מנוסה בדוגמנות, שיחת הכנה קטנה יכולה להיות ממש מועילה ולהכניס אותו/ה למיינדסט הנכון. יחד עם זאת, בלי קשר לנסיון ולהכנה, זה המקום לומר שהתברכתי ממש ליצור עם מי שיכל ונועד ליצור את זה מופלא יחד איתי. כמה זה משמעותי מי צועד איתנו בדרך ומי סולל איתנו את הדרך.

ולמרות ה-היי שביצירה והגשמה, אם עולה המחשבה שצהלתי ודלגתי באופוריה ביער, שלא תהיה טעות, כשהיינו שם שעות ארוכות, מרוכזים בפוזה או בהגדרות המצלמה שצריך לשנות ולהתאים, משוטטים בין עצים, מחליפים רקעים ומכינים פרופס מהנמצא בשטח, הייתי כולי בפנים, אשת מקצוע, משימתית, פרקטית, חדורת מטרה וממוקדת. לא יודעת אם וכמה חיוכים עלו על שפתי בזמן הזה, אבל המודעות שלי לעצמי, גרמה לי לתקשר באחד המעברים ממקום למקום "אני אולי נראית סופר רצינית ושקועה, אבל שתדע שאני כל כך מאושרת בתוכי, אני מגשימה חלום היום".

המסר שלי לעצמי העתידית ולכל מי שמצא עניין בסיפור שלי, בחלק המסכם והאחרון